רויזמן נ' סמנכ"ל צעירי אגודת חב"ד ואח'

החלטה (פס"ד משלים בנושא הוצאות)

ביום 24.6.13 נתן ביהמ"ש פס"ד מנומק, במהלכו דחה את תביעת התובע.

אודה על האמת, כי גם החלטה זו בנושא ההוצאות קשה עלי לא מעט, כפי שהיתה ההחלטה לדחות את תביעתו של התובע מן הנימוקים המצוינים בפסק הדין.

מכל מקום, בפסק דיני אפשרתי לצדדים לטעון בנושא הוצאות.

הנתבעת 1 הגישה תחשיב הוצאות, תוך הדגשה כי ביהמ"ש הסב את תשומת לבו של התובע, כי ייאלץ לשאת בהוצאות המהלכים בהם נקט לנקוט. מדובר לטענת הנתבעת בעלות שכרו והוצאותיו של הרב לבנהרץ, אשר העיד בביהמ"ש בסך של 20,529 ₪ וביחס לשכר טירחתם של עוה"ד שטיפלו בתיק זה, סכום של לא פחות מ- 27,696 דולר.

עם כל הכבוד, מדובר בתחשיב שנראה לי מופרז על פניו ואין בדעתי לקבלו.

ביקשתי את תגובת התובע, אשר גם במהלך עדותו ומשפט הבהיר כי הוא מצוי בקשיים פיסיים ונפשיים ובקשים כלכליים ניכרים.

בתגובה חלקית לדרישת הנתבעת 1 לפסיקת הוצאות משפט, הבהיר בא כוחו כי הסכום המבוקש הינו בלתי סביר וכי לא צורפו הסכם שכ"ט המאשר את השעות והתעריף ואף לא חשבוניות המלמדות כי שכר הטירחה שולם.

בתגובתו המפורטת מיום 10.9.13 חזר ב"כ התובע על טיעוניו תוך הדגשה כי תשלום הוצאות משפטיות של 120,000 ₪ בתיק זה, כאשר לתובע לא הוצע ולו שקל עבור תביעתו, היא בלתי סבירה.

צורף תצהירו של התובע.

התצהיר למעשה חוזר על הנימוקים המצוינים בתגובה, תוך צירוף מסמכים רפואיים המדגימים את מצבו הרפואי הבעייתי מאוד של התובע.

בסעיפים 9-14 כתב התובע: "אני רופא אשר השתתף (בתשלום) באירוע של תנועת חב"ד בליל הסדר כאשר אני מבין כי אני הוא אורח/לקוח של תנועת חב"ד וכמובן שהגעתי לאירוע בלווית אשתי ולא בלווית יועץ משפטי. אין חולק באשר לנזק ולטראומה שנגרמו לי, אשר כתוצאה מכך אושפזתי בבי"ח בקפריסין. תביעתי היתה כנה מתוך אמונה כי על הנתבעת 1 לשאת באחריות כאשר האחרונה לא הביעה ולו אחריות מוסרית למעשה הרב רסקין. אני נכה 100% ואינני מסוגל כלל לעבוד. העתק אישורים רפואיים עדכניים מצ"ב בזה. אני מצהיר כי אני חי מקצבת המל"ל בלבד ואין לי כל מקור הכנסה. אני מצהיר כי שילמתי בבריאותי ושילמתי כבר הוצאות בתיק זה".

כאן המקום לומר, כי בעבר פסקתי 1,000 ₪ הוצאות לחובת התובע, וזאת עקב מחדלים בניהול התיק. גם אז היה מדובר בסכום נמוך עד מאוד ותגובת התובע הבהירה לי עד כמה היה קשה לו לשלם גם סכום זה.

לאחר ששקלתי בדבר ולאחר שלקחתי את הנימוקים האנושיים כבדי המשקל בתיק זה, ואל יקל ראש התובע בהחלטתי זו שניתנת אך ורק מתוך הבנה אמיתית של מצבו הפיסי, הנפשי והכלכלי, כי אסתפק בתוצאה האמורה וחרף עמדת הנתבעת וחרף החלטותיי שלי, לא אחייב בהוצאות משפט נוספות.

אני פוסק כי התביעה תדחה ללא צו להוצאות ונותן בנסיבות העניין ולאור מצבו של התובע, כפי שהובהר לי, גם פטור מיתרת האגרה החלה.

ברור לי שלנתבעת נגרמו הוצאות בהדיפת התביעה של התובע.

עם זאת, יש לזכור כי לא כתבתי בפסק הדין שאינני מאמין לתובע שהיה אירוע כזה או אחר ואני מתקשה להאמין כי התובע המציא אירוע שכזה, אם כי כשלים רבים, לרבות ההגעה לנתבעת הנכונה, הם שמנעו את היכולת לברר את עניינו בביהמ"ש.

הנתבעת ניהלה היטב את המשפט ואין לי כמובן כל טענות כלפיה, אך עליה להבין את האנושיות שגילה ביהמ"ש במתן החלטה זו.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ד, 12 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: